על בריאות על מחלות ועל רפואה

על בריאות, על מחלות ועל רפואה

הרפואה הסינית המסורתית שהסינים עשו בה שימוש עד המאה ה-19, וממשיכים להשתמש בה גם היום במקביל לרפואה המודרנית הקונבנציונלית, מבוססת על תפיסות הדאו. להיות בריא משמעו לקבל את הדאו ("הדרך") שמשמעותו לחיות בהרמוניה עם החוקים הבסיסיים של העולם.   

בריאות טובה נתפסה בסין המסורתית כתלויה בשמירת כוחות החיים. כדי לשמור על בריאות , החשוב ביותר הוא כוח החיים בתוך הגוף – הצ'י. הפירוש המקורי של המילה היה אדי מים העולים מסיר בישול. עם חלוף הזמן, הוא נתפס ככוח קוסמי השולט בסביבה כפי שהוא שולט בגוף. הצ'י זורם בגוף מנקודת הזמן שבה הוא נוצר ועד נקודת הזמן שבו הוא מת. בריאות טובה מתבטאת בצ'י שזורם ללא חסימות אשר נגרמות כתוצאה מחוסר איזון בין יין ויאנג, ובהיעדר איזון בין חמשת היסודות: עץ, אש, מתכת, מים ואדמה. מאז שנת 300 עד שנת 700 הסינים תרמו רבות לאיסוף חומר ועריכה של מרשמי תרופות מצמחים.  

תפיסת ההרמוניה בגוף האדם, כמו תפיסת הרמוניה חברתית ופוליטית, נשענה על מודל שעל-פיו תחלואות הן תולדה של הפרעות והיעדר איזון בצ'י. כאשר חוזרים לאיזון נרפאות התחלואות. המסורות המוקדמות במדיטציה הסינית עסקו באיזון הצ'י כדי לשמור על בריאות וכדי לתקן יחסים עם אנשים. ייחודן ביצירת הרמוניה ללא דיבור.  

על-פי הרפואה הסינית המסורתית, מחלה עשויה להיגרם כתוצאה מהגזמה. עבודה מאומצת מדי תגזול מהגוף אנרגיה ותביא אותו למצב של עודף יין. חמישה סוגי הרגשות, כאשר אינם מאוזנים, מהווים שורש של מחלות. עודף שמחה גורם לדופק מהיר, נדודי שינה ופחד. כעס רב מדי גורם להסמקת הפנים, להיפוכונדרייה, לכאב ראש לסחרחורות ולאיבוד הכרה. צער גורם לקשיי בליעה, לחולשה, לחוסר מנוחה ולקוצר נשימה. דאגה גורמת להיעדר תיאבון, לאנורקסיה, לבעיות עיכול ולשלשול. פחד וטרור גורמים חוסר שליטה על הסוגרים. מצב של חוסר איזון כתוצאה מהגזמה ברגשות האלה, מסייע לכוחות חיצוניים להתקיף את הגוף.      

העקרונות הבסיסיים של הרפואה הסינית המסורתית נכתבו כבר באלף השישי לפנה"ס על-ידי הקיסר הצהוב בספרו הקלאסי על הרפואה פנימית 内(nèi)经(jīng). זהו הספר העתיק ביותר שנכתב על רפואה סינית. הוא לוקט בשנים 305-204 בקירוב לפנה"ס, וכלל שני חלקים. החלק האחד סו וון Su Wen – (מילולית: שאלות פשוטות) העוסק באנטומיה, פיסיולוגיה, פתולוגיה, דיאגנוזה, מניעת מחלות, יין ויאנג, חמשת האלמנטים, טיפולים, והקשר של האדם עם הטבע ועם הקוסמוס. החלק השני, לינג שו   Ling Shu, מתמקד בדיקור (אקופונקטורה), בתיאור המרידיאנים, בטכניקות של טיפול במחטים, טיפוסים שונים של צ'י, ומיקומן של 160 נקודות לטיפול במחטים.האקופונקטורה היא שיטה עתיקה של ריפוי באמצעות מחטים מזהב, מכסף, מנחושת, מברזל או ממתכות אחרות. קיימות בגוף 365 נקודות ספציפיות. דיקור במקודות מסוימות מחזיר אץת האיזון בין יין ויאנג באיבר החולה.

בתרבות הסינית המסורתית , גוף האדם נתפס כרפרודוקציה של הקוסמוס. במצב של בריאות, הסינים ראו השתקפות של הרמוניה כללית, בעוד שמחלות היוו סימן להפרעה בהרמוניה זו. התיאוריה קדמה להתבוננות והבחנות, כאשר היו מקוריות, לא נתפסו כתגלית בפני עצמה, אלא כחלק מתיאוריה של הרפואה המסורתית. תיאוריה זו מכירה בחמישה איברים החשובים ביותר בגוף: לב, כבד, טחול ריאות וכליות. כל אחד מאלה נקשר לאחד מחמישה היסודות: מים, אש, עץ, מתכת, ואדמה. כל אחד מהאברים העיקריים הנ"ל קשור לאחד מחמשת הפתחים שבגוף. כליות למשל נקשרות לאוזניים, וכבד קשור לעיניים. הגוף הוא מערכת מורכבת של יחסי גומלין וזו הסיבה שבמחטים  מטפלים כך שנקודת הדקירה בגוף רחוקה במיקומה מהאיבר החולה.

כבר מתקופת שושלת ג'ואו נמצאו עדויות לתחילתו של ריפוי באמצעות מחטים.     

ההוגים מתקופת שושלת האן דיברו על גוף בריא הנמצא בהרמוניה עם הטבע, ומועד לחלות אם אינו פועל בתיאום עם הטבע. אחרי תקופת שושלת האן, הדאואיזם הדתי כלל תרגילי נשימה. הסינים הדאואיסטים האמינו שהנשימה (צ'י), היא כוח החיים. שליטה בנשימה ועצירתה נתפסו על-ידיהם כאמצעי לשמירת הויטאליות ולאריכות ימים. מטרת התרגילים היתה להגיע לאלמוות על פני האדמה. כמו כן, עסקו בהתעמלות שאף היא נחשבה כשומרת את הגוף. גם דיאטה היתה חשובה. הדגש היה על הימנעות מאכילת מאכלים מזיקים יותר מאשר צריכת מזונות מיטיבים. היו שנמנעו מיין ומבשר, בעוד שאחרים נמנעו מאכילת דגנים בהאמינם שהם מזינים תולעים בתוך הגוף וגורמים למחלות, לזקנה ולמוות. עם זאת, היו שסברו שיין טוב לבריאות ואינו מזיק. היו שהאמינו שהרוח החיה נשמרת באמצעות פעילות מינית.

בריאות טובה, על-פי הרפואה הסינית המסורתית, היא תוצאה של איזון בין העיקרון הנשי המיוצג על-ידי הקור(יין) ובין העיקרון הגברי המיוצג על-ידי החום (יאנג). מחלה היא תוצאה של עודף של אחד או יותר משבעה הרגשות: שמחה, כעס, עצב, פחד, אהבה, שנאה ותאווה). רעיונות אלה שמהווים בסיס לרפואה הסינית המסורתית שנעשה בה שימוש גם בימינו, היוו בסיס לאבחנה ולריפוי. בדיקת הפנים והדופק אפשרה לרופא לזהות את המחלה מייד. היו סוגים שונים של קצבי לב שלכול אחד ייחסו מחלה מסוימת. את התרופות רקחו מצמחים ולעיתים הוסיפו להם אלמנטים מעולם החי, כולל מחרקים.

מקצוע הרפואה עבר בדרך כלל מאב לבנו. הדעה הרווחת בסין היתה שרופא טוב הוא זה אשר משפחתו עסקה ברפואה במשך דורת אחדים. אמרה עממית היתה: היזהר מלקיחת תרופות מרופא אשר משפחתו אינה עוסקת ברפואה במשך שלושה דורות.    

בתקופת שושלת סונג, ריפוי עבר לפיקוח המדינה. רק רופאים שהוסמכו רשמית היו מורשים לעסוק במקצועם. לראשונה הוקם בית ספר לרפואה. 

העם הפשוט האמין שמחלות נגרמות על-ידי שדים ורוחות רעות.

 

 

 אל הרפואה הדאואיסטי היה יאו וואנג ( 药(yào)王(wáng), מילולית:: מלך רפואת צמחי המרפא). במקור היה בן תמונה בשם סון סה מיאו  Sun Si Miao) ) (581-682 לספירה בקירוב), רופא שתיעד בשלושים כרכים את ניסיונו בעבודתו ואת ניסיונם של רופאים מהעבר ומזמנו. עם תחומי הרפואה שכלל בספריו, נמנים: צמחי מרפא, דיקור, עיסוי, תרגילי התעמלות ותרגילי נשימה. לאחר מאה ואחת שנות חייו הוא הטטרף לפנתיאון האלים כאל הרפואה.

 

 

 

 

 

 

医(yī)得(dé)到(dào)病(bìng) 医(yī)不(bú)到(dào)命(mìng).

תרופה יכולה לרפא מחלה אך אינה יכולה לרפא מי שגורלו נחרץ.

פתגם לטיני מקביל:

Contra malum mortis non est medicëmen in hortis

נגד מחלה קטלנית אין תרופה בגנים

心(xīn)广(guǎng)体(tǐ)胖(pán)

מילולית: מצפון נקי (או היעדר דאגות (- גוף שמן

מצפון נקי (או היעדר דאגות) תורם לבריאות הפיזית.

:

头(tóu)痛(tòng)医(yī)头(tóu)， 脚(jiǎo)痛(tòng)医(yī)脚(jiǎo)

מילולית: כשיש כאב ראש, מטפלים בראש; כשיש כאב ברגל מטפלים ברגל.

לטפל באבר הכואב מבלי למצוא את שורש הבעיה.

בהשאלה: לעשות דברים בשטחיות.

האמירה במשמעותה המילולית מייצגת את הרפואה הסינית המסורתית אשר מטפלת  בגוף כיחידה אחת שלמה שיש להביאה לאיזון. כל מחלה נתפסת כהפרת האיזון בגוף כולו.

气(qì)气(qì)恼(nǎo)恼(nǎo)了(le)病(bìng)  嘻(xī)嘻(xī)哈(hā)哈(hā)活(huó)了(le)命(mìng)

התרתחות מכעס מביאה למחלה , אך צחוק קולני מפיח רוח חיים.

 

病(bìng)来(lái)如(rú)山(shān)倒(dǎo)，病(bìng)去(qù)如(rú)抽(chōu)丝(sī)

מילולית: מחלה באה במהירות של נפילה מהר, והולכת באיטיות של ליפוף משי (ביטוי לדבר הנעשה באיטיות).

久病成良医

מחלה ממושכת הופכת את החולה לרופא טוב.

草(cǎo)药(yào)一(yí)味(wèi)，其(qí)死(sǐ)名(míng)医(yī)

סוג אחד של צמחי מרפא יכול לבייש רופא מפורסם.                                                 לעתים באמצעות צמחי רפואה ניתן לרפא מחלות שרופאים ידועים אינם מצליחים לרפא.

防(fáng)患(huàn)于(yú)未(wèi)然(rán)

יש למנוע צרות לפני שהן קורות.

 

家(jiā)有(yǒu)万(wàn)贯(guàn)材(cái)不(bù)如(rú)一(yì)身(shēn)健(jiàn)

בבית עדיף גוף בריא עדיף על עשרת אלפים שרשרות של אלף מטבעות נחושת.

贯(guàn) הוא מילולית אלף מטבעות נחושת, או "מזומן" בתקופת הקיסרות.  

עדיפה בריאות על עושר.

 

秘(mì)方(fāng)治(zhì)大(dà)病(bìng)

מילולית: מרשמים "סודיים", [לעתים] מרפאים מחלות קשות.

"תרופות סבתא" לעתים מרפאות מחלות קשות.

           פתרונות פשוטים לעתים מועילים יותר מפתרונות מורכבים.

病(bìng)从(cóng)口(kǒu)入(rù), 祸(huò)从(cóng)口(kǒu)出(chū)

מחלה באה מהנכנס דרך הפה, וצרות באות מהיוצא מהפה.

מחלה נגרמת בדרך כלל כתוצאה מאוכל או מאויר שנושמים, אך צרות קורות כתוצאה מדברים שאומרים.