על לימוד ועל הוראה

 

על לימוד ועל הוראה  

במשך למעלה מאלפיים שנה, לימוד היווה בסיס לחיי התרבות בסין. אפילו המילה תרבות  文(wén)化(huà), משמעותה המילולית היא השתנות באמצעות כתיבה. לימוד החל בקריאת הכתבים הקלאסיים שחדרו אל תוך השפה הסינית היומיומית והיו לשגורים בפיהם של האנשים הפשוטים. בסין תמיד היה כבוד ללימודים.

קונפוציוס הדגיש את חשיבות הלימוד והחינוך להתפתחות עצמית. פיתוח עצמי לא התמצה ברכישת השכלה בלבד, אלא גם בחינוך להתנהגות נאותה. שון דזה (Xun Zi ) 298-238 לפנה"ס), חשב שאופי האדם רע מנעוריו ושאופיו הטוב הוא נרכש. לדעתו, אדם נולד עם רצונות ותאוות, שכאשר אינן מרוסנים מובילים לאי סדר. כאנלוגיה לחינוך הוא כתב שעץ מפותל צריך לעבור בידי נגר כדי ליישרו.  

איכות הכרחית  הנדרשת מאדם נעלה היא אנושיות 仁(rén) , מונח שמתרגמים אותו גם כנדיבות והדדיות. כלומר זו אשר מסתכמת במשפט : "אל תעשה לאחרים מה שאינך רוצה שיעשו לך."

ברמה השימושית, מטרת החינוך היתה להכשיר אנשים למלא תפקידים ציבוריים. עוד בתקופות קדומות, כדי להגיע למעמד גבוה בחברה נדרש לימוד. תלמידים שרצו להגיע למעמד של פקידי הממשל נדרשו לעמוד בבחינות שבדקו את למדנותם. מעמד פקידי הממשל נהנה מזכויות-יתר  על-פי החוק. הם נהנו מפטור מעונשי גוף, ממס עבודה וממס גולגולת ועוד. בתקופת שושלת צ'ינג הם היו זכאים לבתים גדולים שגודלם הותאם למעמדם, ולבגדים רשמיים יקרים שאף הם הותאמו לדרגתם ואפשרו את זיהויה בציבור.

בתקופת שושלת טאנג הוחייתה הגישה העתיקה שעל –פיה אנשי הממשל צריכים להיבחר לפי כישוריהם וחינוכם שנבדקו באמצעות מערכת בחינות שנערכו מדי שנה. הבחינות המשמעותיות ביותר היו אלה שבהן נבחנו מועמדים בבירה. הנבחנים בחרו להם תחום התמחות מבין תחומים כמו: טקסים, משפט, ידיעת מילונים (כלומר בקיאות בתכנים של מילונים מסוימים) וידע במתמטיקה (על-פי ספרים מסוימים).

מאוחר יותר הבחינות נערכו מדי שלוש שנים. עשרות אלפי מועמדים נבחנו ברמה הנמוכה ביותר שאותה עברו רק עשרה אחוז מהמועמדים. מאלה עברו את הבחינות ברמה השנייה שוב עשרה אחוז. הבחינה האחרונה ברמה הגבוהה ביותר נערכה בארמון.

במאה ה-11 היו פחות מ-13000 פקידי ממשל, אך מאות אלפים למדו לבחינות. למרות שהבחינות היו פתוחות לכולם, היה יתרון לעשירים שיכולים היו לממן לעצמם את הלימודים. העובדה שמעמדו של אדם נקבע על-פי מקומו בסולם הבחינות הביאה ללחץ של הורים על ילדיהם להצליח בלימודים. המשפחות דאגו לחנך את בניהן, והמשכילים יצרו ביניהם קשרי משפחה.

בשושלת צ'ינג המנצ'ורית שאמצה את המסורות הסיניות,  שיטת הבחינות, כמפתח לקידום המשכילים היתה מובנת מאליה. מועדי הבחינות פורסמו תוך שנה מאז שנכנסו המנצ'ו לפקינג. בתקופה זו בלט במיוחד השליט קאנג שי (Kang Xi ) שהזמין את כתיבת ההיסטוריה של שושלת מינג , ובאופן אישי אישר עבודות שיצרו סטנדרטים חדשים. כזו היתה עבודת כתיבת המילון שכלל ארבעים וחמישה אלף מילאותות שונות.כמו כן , נכתבה אנציקלופדיה שבה עשרת אלפים פרקים  -  סינתזה של ספרים ואיורים מתקופות קדומות ומודרניות. תמיכת השליט צ'יאן לונג (Chien Lung) (המנצ'ו) בלימוד היתה גדולה עוד יותר. הוא הקים ספריה שכללה שלושים ושישה אלף כרכים של כתבי יד בגודל זהה שלושת אלפים ארבע מאות עבודות.

הפטרונות הזו של מלכי המנצ'ו ביססה את שלטונם כמגיני התרבות הסינית. 

 

 

תלמידי בתי הספר נדרשו לזכור בעל-פה ולדקלם את הכתבים שלמדו. כמו כן למדו קליגרפיה, כתבים קלאסיים של קונפוציוס, שירה ובלשנות. יחסים בין מורה ותלמיד התבססו על מודל של יחסים בין אב ובנו. המילה המציינת אסכולה בסינית, משמעותה המילולית היא "משפחה" ((家(jiā) . דובר על מאה אסכולות פילוסופיות (百(bǎi)家(jiā))

הבחינות שנדרשו התלמידים לעבור כדי לזכות במשרה פקידותית בממשל היו קשות ביותר. היתה זו סדרת בחינות מדורגת שככל שדרגתן היתה גבוהה יותר, היא הקנתה למצליח בה משרה מכובדת יותר. רק אחוז אחד או שניים מהנבחנים הצליחו בבחינות.

כדי לעבור את הבחינות הרשמיות, נדרשו הנבחנים לשלוט בעשרת אלפים מילאותות. כמו כן , נדרשו להכיר ת הכתבים הקלאסיים: ספר התמורות, ספר האודות

Odes) Book of ), ספר ההיסטוריה, ספר הטקסים וההתנהגות הנאותה, ספר קורות האביב והסתיו. הבחינות לבחירת פקידי הממשל נמשכו עד תחילת המאה העשרים. כל נבחן הוכנס לתא נפרד, מצויד במכחול, בדיו ובנייר.

הקריירה של המצליחים בבחינות התרכזה בשירות הציבור. עיסוק בכתיבה בקליגרפיה או בציור נדחק לשעות הפנאי.  חינוך היה תמיד מכוון לגברים. הנשים, כבעלות תפקיד חשוב בחינוך הילדים, נדרשו לשלוט בכתבים הקלאסיים, ובכתבים שנועדו לצעירים לפני שהלכו ללמוד בבית הספר. אלה אשר לא ידעו קרוא וכתוב הופרדו מהאליטה התרבותית.   

המנדרינים שהיו מלומדים, היוו מעמד אחד מתוך שני מעמדות בולטים בסין שהשני שבהם היה מעמד האיכרים. הם שלטו בבתי הספר ובמוסדות הדתיים. לבושם היה גלימות עם שרוולי ארוכים וכובעי משי, לבוש שלא התאים לעבודת ידיים. כמו כן, היו להם ציפורניים ארוכות. על המלומדים ועל חייהם, ניתן ללמוד מספרו של וו צ'ינד צו (Wu Ching Tsu)  "המלומדים", המתאר בדרך סטירית את חייהם של המלומדים בתקופת מינג המוקדמת.        

 

.  

היה קשה מאוד לשלוט בכתב הסיני המורכב (אשר מכונה היום הכתב הסיני המסורתי , להבדיל מהכתב הפשוט המקובל היום בסין). רק קבוצה קטנה באוכלוסייה ידעה קרוא וכתוב. כדי להביא לשוויון בין המעמדות, המפלגה הקומוניסטית יזמה את הפיכת רבות מהמילאותות לפשוטות במידה רבה מהמילאותות הישנות שהיו מורכבות. היתה זו דרכו של הקומוניזם לבער את האנאלפבתיות.  

 

 

 

学(xué)而(ér)不(bú)思(sī)则(zé)罔(wǎng)，思(sī)而(ér)不(bú)学(xué)则(zé)殆(dài)

למידה ללא חשיבה היא טרחה לשווא, חשיבה ללא לימוד היא מסוכנת. 

Analects II,15

 

 

由(yóu)！诲(huì)女(nǚ)知(zhī)之(zhī)乎(hū)！知(zhī)之(zhī)为(wéi)知(zhī)之(zhī)，不(bú)知(zhī)为(wéi)不(bú)知(zhī)，是(shì)知(zhī)也(yě)

Analects II , 17

 

קונפוציוס אמר: יואו (הכוונה לג'ונג יואו (Zhong You) המכונה גם דזה לו (Zi Lu ) שהיה מוכר בעיקר בפזיזותו), האם תרצה לדעת מהו ידע? – כאשר אתה יודע משהו, אתה יודע שאתה יודע זאת, וכאשר אינך יודע, אתה יודע שאינך יודע זאת. זהו ידע. 

 

子(zǐ)曰(yuē)：我(wǒ)非(fēi)生(shēng)而(ér)知(zhī)之(zhī)者(zhě)，好(hǎo)古(gǔ)，敏(mǐn)以(yǐ)求(qiú)之(zhī)者(zhě)也(yě)

Analects VII, 19

המסטר אמר: לא נולדתי עם ידע. אני אוהב את העבר ונלהב לחקור אותו.  

 

 

学(xué)如(rú)不(bù)及(jí)，犹(yóu)恐(kǒng)失(shī)之(zhī)

Analects VIII, 17

למד כמי שלא הגיע למטרתו, כאדם  שחושש לאבד מה שיש לו.

 

 

 

三(sān)人(rén)行(xíng)，必(bì)有(yǒu)我(wǒ)师(shī)焉(yān)。择(zé)其(qí)善(shàn)者(zhě)而(ér)从(cóng)之(zhī)，其(qí)不(bú)善(shàn)者(zhě)而(ér)改(gǎi)之(zhī)

מתוך שלושה אנשים הפוסעים יחדיו, אחד ללא ספק יכול להיות מורי. אאמץ את איכויותיהם הטובות ואמנע ממגרעותיהם. 

חז"ל אמרו: איזהו חכם – הלומד מכל אדם (פרקי אבות, ד, א).  נקרה

 

温(wēn)故(gù)而(ér)知(zhī)新(xīn)，可(kě)以(yǐ)为(wéi)师(shī)矣(yǐ)

analects II , 11

 

 

 

出(chū)家(jiā)三(sān)天(tiān)，佛(fó)在(zài)面(miàn)前(qián)，出(chū)家(jiā)三(sān)年(nián)佛(fó)在(zài)西(xī)天(tiān)，出(chū)家(jiā)如(rú)出(chū)成(chéng)佛(fó)有(yǒu)余(yú)

מילולית: מי שהופך לנזיר בודהיסטי רואה כעבור שלושה ימים את בודהא מולו; כעבור שלש שנים הוא רואה את בודהא (רחוק) ברקיע המערבי; כעבור שנים רבות הוא חוזר וחש כמו בתחילה, ושהוא עצמו הופך לבודהא. 

על האדם לעבור תקופת זמן מסוימת כדי להבין את העולם, או כדי להבין את מהותה של למידה. 

 

 

古(gǔ)之(zhī)学(xué)者(zhě)为(wéi)己(jǐ)；今(jīn)之(zhī)学(xué)者(zhě)为(wéi)人(rén)

בתקופות קדומות אנשים למדו למען עצמם, היום הם לומדים למען אחרים

(כלומר: כדי לזכות בהכרה של אחרים ולא למען התפתחות עצמית).

 

analects XIV, 25

 

子(zǐ)曰(yuē)：有(yǒu)教(jiào)无(wú)类(lèi)

 

המסטר אמר: בחינוך אסור שתהייה הבחנה בין מעמדות.

analects XV, 38

 

 

日(rì)知(zhī)其(qí)所(suǒ)亡(wáng)，月(yuè)无(wú)忘(wàng)其(qí)所(suǒ)能(néng)，可(kě)谓(wèi)好(hào)学(xué)也(yě)已(yǐ)矣(yǐ)

analects XIX, 5 

 

  滚(gǔn)瓜(guā)烂(làn)熟(shú)

מלון שהורתח ובושל עד שנעשה רך.

לימוד יסודי ומעמיק.

 

读(dú)不(bú)尽(jìn)的(de)书(shū)，走(zǒu)不(bù)完(wán)的(de)路(lù)

אדם אינו יכול לקרוא את כל הספרים [שבעולם], ואינו יכול ללכת בכל הדרכים [שבעולם].

 בהשאלה: אין גבולות לידע וללימוד.

 

三人行必有我师

מבין שלושה אנשים שהולכים יחד, אחד לפחות הוא טוב דיו להיות המורה שלי. ביטוי שנועד לבטא פתיחות.

 

 

 

美(měi)玉(yù)出(chū)自(zì)丑(chǒu)石(shí)

מילולית: אבן ירקן יפה מופקת מאבן מכוערת.

אנשים מגיעים להישגים דרך חינוך ולימוד. 

 

有(yǒu)道(dào)之(zhī)士(shì)，贵(guì)以(yǐ)近(jìn)知(zhī)元(yuán)，以(yǐ)今(jīn)知(zhī)古(gǔ)，以(yǐ)所(suǒ)见(jiàn)知(zhī)所(suǒ)不(bú)见(jiàn)

 

ההולך בדרכי הדאו , לומד על הרחוק באמצעות הקרוב, לומד על העבר באמצעות ההווה, ולומד על הנסתר באמצעות הגלוי.

长江不拒细流，泰山不择土石

נהר היאנג צה אינו מסרב לקבל מים מנחלים; הר טאי שאן

( (Tai Shan  אינו בררן לגבי האבנים המקומיות המגיעות אליו.

אדם שאוהב ללמוד אף פעם אינו מסרב לקבל עצה או הצעה מכל מקור שהוא.

 

 

知(zhī)无(wú)务(wù)，不(bú)若(ruò)愚(yú)而(ér)好(hào)学(xué)

 

עדיף טיפש שאוהב ללמוד על חכם בטלן.
.
　　　　
不(bú)学(xué)不(bù)成(chéng)，不(bú)问(wèn)不(bú)知(zhī)
ללא לימוד אין הישגים; ללא חקר אין ידע.

 

 

知(zhī)识(shi)就(jiù)是(shì)力(lì)量(liang)
 
ידע הוא כוח

 

不(bù)经(jīng)一(yí)事(shì)，不(bù)长(zhǎng)一(yí)智(zhì)

מילולית: מי שאינו מתנסה בדברים, אינו מרחיב את ידיעותיו. 

חכמה באה על הניסיון.

 

人(rén)有(yǒu)知(zhī)学(xué)，则(zé)有(yǒu)力(lì)矣(yǐ)

בעל ידע הוא בעל עוצמה

ידע הוא כוח.

读(dú)书(shū)百(bǎi)遍(biàn)，具(jù)义(yì)自(zì)见(jiàn)

　　
ספר שקוראים אותו מאה פעמים מטבע הדברים תכנו מתבהר.

 

 

有不知则有知，无不知则无知

זה אשר יודע שיש דברים שאינו יודע -  יש לו ידע; זה שחושב שאין דבר שאינו יודע -  הוא בור ועם הארץ.

授(shòu)人(rén)以(yǐ)鱼(yú)只(zhī)救(jiù)一(yì)时(shí)之(zhī)急(jí)，授(shòu)人(rén)以(yǐ)渔(yú)则(zé)解(jiě)一(yì)生(shēng)之(zhī)需(xū)

תן לאדם דג אחד ויהיה לו אוכל ליום אחד. למד אותו לדוג והוא לא ירעב במשך כל חייו.

 

 

 

玉(yù)不(bú)琢(zhuó)不(bù)成(chéng)器(qì),人(rén)不(bú)学不(bù) 成(chéng)才(cái)

אבן ירקן (או אבן חן) ללא ליטוש וחריטה לא תהיה לתכשיט; אדם ללא השכלה לא יגיע להישגים. 

 

近(jìn)水(shuǐ)知(zhī)鱼(yú)性(xìng)，近(jìn)山(shān)识(shí)鸟(niǎo)音(yīn)

ליד מקור מים לומדים את טבע הדגים. ליד הרים לומדים את שפת הציפורים.

סביבה מוכרת מביאה להבנה

 

.活(huó)到(dào)老(lǎo)，学(xué)到(dào)老(lǎo)

 

אף פעם לא מאוחר ללמוד

 

教(jiào)学(xué)相(xiāng)长(zhǎng)

מורים ותלמידים משפרים זה את זה.

不(bú)知(zhī)则(zé)问(wèn)，不(bù)能(néng)则(zé)学(xué)

כאשר אינך יודע דבר מה, שאל את אלה שיודעים; כאשר אינך יכול לעשות דבר מה, למד מאלה שיכולים.

 

 学(xué)然(rán)后(hòu)知(zhī)不(bù)足(zú)，教(jiào)然(rán)后(hòu)知(zhī)困(kùn)

אדם אינו יודע את גבולות הידע שלו עד שהוא מתחיל ללמוד, וכאשר הוא מלמד, יש בפניו עדיין דברים רבים שאינם פתורים.

 

温(wēn)故(gù)而(ér)知(zhī)新(xīn)，可(kě)以(yǐ)为(wéi)师(shī)矣(yǐ)

החוקר את העבר ולומד על-פיו על ההווה, ראוי להיות מורה. 

על האדם לרכוש ידע המועבר אליו מתקופות עתיקות, אך עליו לדעת ליישם אותו לתקופתו. 

 

מתוך לקט אמרות קונפוציוס (Analects, II, 11.  )

.

学(xué)不(bù)可(kě)以(yǐ)已(yǐ)。青(qīng)取(qǔ)之(zhī)于(yú)蓝(lán)，而(ér)青(qīng)于(yú)蓝(lán)；冰(bīng)，水(shuǐ)为(wéi)之(zhī)，而(ér)寒(hán)于(yú)冰(bīng)。君(jūn)子(zǐ)博(bó)学(xué)而(ér)日(rì)参(cān)省(shěng)乎(hū)己(jǐ)，则(zé)知(zhī)明(míng)而(ér)行(xíng)无(wú)过(guò)矣(yǐ)

 

אין סוף ללימוד. צבע שמופק מאינדיגו הוא כחול יותר מהצמח; כך, קרח קר ממים. על-ידי לימוד ובחינה מתמדת של עצמו, אדם אצילי לומד מעמיק את מודעותו ועושה פחות שגיאות.

 

 

 前(qián)事(shì)不(bù)忘(wàng) ,后(hòu)事(shì)之(zhī)师(shī)

ניסיון העבר- אם אינו נשכח, משמש כמדריך לעתיד.

ניסיון הוא מורה הדרך הטוב ביותר.

学而不厌，诲人不倦。

בלומדך אל תתעייף, ובלמדך אל תאבד סבלנותך.

 

学(xué)如(rú)逆(nì)水(shuǐ)行(xíng)舟(zhōu)，不(bú)进(jìn)则(zé)退(tuì)。
Learning is like rowing upstream: not to advance is to drop back.

 

 

古之学者为自，今之学者为人

מלומדי העבר למדו כדי לשפר את עצמם; מלומדי ההווה לומדים כדי להרשים אחרים.

קונפוציוס

 

 

蓝(lán)而(ér)胜(shèng)于(yú)蓝(lán)青(qīng)出(chū)于(yú)

 

 

青(qīng)出(chū)于(yú)蓝(lán)

מילולית: אינדיגו שהופך לכחול. תלמיד שעולה על מורו. או הבא שעולה על קודמו.

מקור הביטוי בסיפור מהיסטוריה של השושלת הצפונית   .北(běi)史(shǐ))) שבו מסופר על המורה  קונג פאן  Kong Panשבא לקבל את עצת תלמידו בלי לחוש בושה. מקור המטפורה בתהליך הפקת הצבע הכחול מצמח, שבסופו הצבע הכחול היה בוהק יותר מהצבע המקורי של הצמח.

 

לימוד הוא כמו שייט נגד הזרם; אי התקדמות מובילה לנסיגה.

大(dà)海(hǎi)不(bú)嫌(xián)水(shuǐ)多(duō)；大(dà)山(shān)不(bú)嫌(xián)土(tǔ)多(duō)  

אוקיאנוסים אינם מתעבים הרבה מים; הרים גבוהים אינם מתעבים הרבה אדמה.

בהשאלה: אדם בעל ידע רב אינו מתנגד להרחיב את ידיעותיו.

教(jiào)授(shòu)教(jiào)授(shòu)，越(yuè)教(jiào)越(yuè)瘦(shòu)

פרופסורים, פרופסורים, ככל שמלמדים יותר, נעשים יותר רזים.

אמירה סטירת במשחק מילים על המשכורות הנמוכות באקדמיות בסין. נהגו להשתמש בה בשנות הארבעים של המאה העשרים, וחזרו להשתמש בה בשנות התשעים של אותה מאה.

 

黑(hēi)发(fà)不(bú)知(zhī)勤(qín)学(xué)早(zǎo)，白(bái)首(shǒu)方(fāng)悔(huǐ)读(dú)书(shū)迟(chí)

מי שבצעירותו (מילולית: כאשר שערו שחור) אינו יודע שחשוב ללמוד בחריצות מוקדם בחייו, בזקנתו (כאשר שערו ילבין), יתחרט על שמאוחר לו מדי ללמוד.   

 

黑(hēi)发(fà)不(bú)知(zhī)勤(qín)学(xué)早(zǎo)；白(bái)首(shǒu)方(fāng)悔(huǐ)读(dú)书(shū)迟(chí)

מי שלא למד בחריצות כאשר שיערו היה שחור, יתחרט על כך כאשר שיערו ילבין ויהיה מאוחר מדי ללמוד.

מי שלא לומד בצעירותו יצטער על כך בזקנתו.

 

教(jiāo)书(shū)三(sān)年(nián)，教(jiào)自(zì)身(shēn)

המלמד שלוש שנים, מלמד את עצמו.

מורה לומד מהוראה.

 ללמד משמעו ללמוד.   

玉(yù)不(bú)琢(zhuó)，不(bù)成(chéng)器(qì)。人(rén)不(bú)学(xué)，不(bú)知(zhī)义(yì)

 

אבן ירקן שאין מלטשים אותה, לא תהיה לחפץ שימושי, אדם שאינו לומד לא יבין.