על יופי ועל כיעור
בסין, התייפות היתה נחלתם של נשים וגברים כאחד. ענידת תכשיטים היתה נהוגה גם על-ידי נשים וגם על ידי גברים. לעתים קרובות, גברים מבוגרים ענדו צמידים מאבן ירקן ושרשרת ארוכה של חרוזים על צווארם. היה מקובל גם שגברים נשאו איתם מניפות מתקפלות שלא היתה להן כל קונוטציה נשית. גבר שהשתמש במטריה נחשב כאיש תרבותי.
香消玉殒
מילולית: הריח התנדף ואבן הירקן (ג'ייד) נשברה.
היופי נמוג.
花木瓜，空好看
הפפאיה היפה ביותר היא זו הריקה.
יופי הוא אינו ערובה לאופי טוב.
חז"ל אמרו : אין תוכו כברו (תלמוד בבלי, מסכת ברכות פרק ד, דף כ"ח,א)
אל תסתכל בקנקן, אלא במה שיש בו (מסכת אבות, ד,כ"ו)))
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה